יוצאים לדרך! רגע לפני שמתחברים, עוצרים לברר: מה חשוב לנו בתהליך העבודה המשותף לקראת החיבור? לכל אחד בנפרד ולשנינו ביחד. שמטרתו להציג את העקרונות לתהליך המשותף. המסמך מיזכר הבנותבשלב זה גובש מסמן את עיקרי ההסכמות לגבי החיבור, מציין את הגבולותשל כל ארגון בחיבור ומאפשר להם פתחי יציאה במידה שתנאים אלו לא יתקיימו. מיזכר ההבנות נוסח כמו הסכם משפטי ולאחר ששני הצדדים חתמו עליו ניתן היה לצאת לדרך. מסמך ההבנות מסייע לכל ארגון לשמור על עצמו ועל העקרונותשחשובים לו, לסמן את העקרונות המשותפים וגם לעגן את מערכת היחסים עם השותפים - כלפי פנים וחוץ. מיזכר הבנות > החיבור תואם את אסטרטגיית 'חינוך לפסגות' להרחבת עשייתה בדרך של מיזוג עם אחרים, את רצונה לפעול בתחום התעסוקה, תחום משלים, שמהווה אך המשך טבעי של מיצוי השקעה בחינוך ורכישת השכלה. > החיבור תואם אתשאיפת 'תופסים כיוון' להבטיח את המשך צמיחת המיזם וקיימותו לאורך שנים. זאת בדרך של חיבור לארגון קיים ומצויין ומיצוי משאבים ותשתיות קיימות. > החיבור יתבצע בשני שלבים. בשלב ראשון הטמעה ולמידה במהלכה האירגונים יפעלו בשיתוף פעולה הדוק כמפורט בהמשך, על פי רוח הדברים והכללים של חיבור מלא, בשלב שני יתחברו הארגונים באופן מלא. > גורם מפתח להצלחת 'תופסים כיוון' הינו תהליך מנטורינג בהתאמה אישית, לצרכי כל צעיר וצעירה המשתתפים בתוכנית. > מרכיב קריטי לגיוס מנטורים מעולים הינו שימור וטיפוח קשר עם ארגוני בוגרים מצטיינים, ועסקים מובילים בישראל, להם מאגרי בוגרים (מנטורים) יקרי ערך שמתנדבים בתוכנית. > לאחר החיבור 'חינוך לפסגות' תמשיך להנגיש את תוכנית 'תופסים כיוון' לכלל צעירי הפריפרייה, גם לאלו שלא זכו להימנות על בוגרי 'חינוך לפסגות'. להלן מספר סעיפים מתוך מיזכר ההבנות: לאחר בחינה הדדית, שני האירגונים הגיעו להבנה שחיבור ביניהם יועיל וימנף כל אחד מהם, שהשלם יעלה על סך חלקיו, והכול למען חברה טובה יותר בישראל האירגונים הסכימו כי שלבי תהליך החיבור > )2020 החודשים הראשונים (עד תום 6 למידה והטמעה: שלב א': יוגדרו כשלב הראשון, ללמידה והטמעת המיזם. > במהלכם ייקבעו הדרכים לשתף פעולה ולשילוב פעילות 'תופסים כיוון' בפעילות 'חינוך לפסגות' וההיפך. > ’חינוך לפסגות’ לא תישא באחריות ביחס לפעילות תופסים כיוון או אירועים שקרו עד לתום שלב א'. > ’חינוך לפסגות’ לא תישא בהתחייבויות המיזם לרבות בגין שכר עבור התקופה שקדמה לתום שלב א'. > , ההטמעה תיעשה על כל רכיביה, תוך שמירת 2021 שלב ב': שנת ייעוד המיזם ומותג 'תופסים כיוון'. > במהלך שלבים א' ו- ב' תישמר העצמאות ל'תופסים כיוון' בתחומים: - תוכן ומודל התוכנית. - כ"א: העסקה ותנאי העסקה (התקשרות וסיום העסקה ייעשו בהתאם למדיניות עמותת 'חינוך לפסגות'). - אחריות על ניהול תקציב: הכנסות והוצאות (בהתאם לכללי ניהול תקין). אחד הנושאים המרכזיים לחוסר הצלחהשל מיזוגים הוא הגורם האנושי. במגזר השלישי יש לכך נדבך נוסף והוא העובדה שבעלי התפקידים פועלים בדרך כלל מתוך תחושת שליחות אישית, חברתית, פנימית. לאור זאת, החיבור בין האדם לארגון הוא חיבור עמוק ומהותי, הנוגע ברגשות עמוקים של משמעות וערך. ההבנה שהתחושות והרגשות של מובילי התהליך מהווים חלק בלתי נפרד מהחיבור עצמו, וחשובים לא פחות מתהליכי ותכנון, מהווה מפתח להצלחה. על בסיס הבנה זו, מוצע להגדיר מרחב ברור לגיבוש מנגנון תקשורת due diligence קבוע בין הצדדים, שיאפשר הכרות בינאישית, גיבושעקרונות לתקשורת משותפת, בניית אמון ובעיקר – שיח רגשי פתוח. .6 מנגנון זה יאפשר עיבוד מתמשך של המשמעויות האישיות והרגשיות ויסייע לקבלת החלטות ולפתרון בעיות אפקטיביים שמדגיש את החשיבות המיוחדת בתחושת השייכות, הזהות והסולידריות בין 7 תמיכה לדברים אלה עולה ממחקר עדכני החברים בארגון הממוזג. הארגונים המקוריים כולם נוצרו כשחברי הארגון התאגדו סביב מטרה משותפת, וחזון המשקף את עולמות הערכים שלהם ואת הזהות האישית או המקצועית שלהם והרצון שלהם לחולל שינוי חברתי, תודעתי או שינוי אחר. בארגונים שהתמזגו היה חשוב לחברים לשמר את אותה “ליבת הארגון” והמטרות אשר לשם השגתן הוקם הארגון המקורי. על רקע זה נלוו למיזוג מאבקי כוח, משברי אמון וניסיונות לקריאות תגר על בכירים בארגון הממוזג. הקושי בביסוס תחושת שייכות, ויצירת הזדהות עם הארגון החדש באה לידי ביטוי בכל המיזוגים במחקר. . מבוסס על דבריה של דלית ברג, יועצת ארגונית בכירה שליוותה את תהליך החיבור. 6 ). מיזוגים בארגוני החברה האזרחית הישראל. המכון הישראלי לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה 2021 . ד”ר אורג א., ד”ר גרינשפן א., פרופ’ שמיד ה., פרופ’ אלמוג-בר מ. ( 7 .26 בישראל, סדרת מאמרים, חוברת לפני החיבור: התהליכים מתחברים | חלק שני 29 | | 28
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=