עמותת 'חינוך לפסגות'

תחומי ליבהשמהווים את בסיס העשייה החברתיתשל המיזם: צעירים 3 ראשית, הוגדרו אקדמאים, פריפריה חברתית וגאוגרפית ותחום התעסוקה. : תחומי הליבה של מיזם ‘תופסים כיוון’ 6 תרשים שנית, הוגדרו מאפייניםשחשוב לזהות בארגונים אחריםשיהוו פוטנציאל לחיבור אפשרי. בתהליך החשיבה התקיים דיון ער לגבי כל אחד מהמאפיינים וחשיבותו. הנה המאפיינים שנבחרו כחשובים ביותר והיוו את הבסיס לבחינת ארגונים פוטנציאליים לחיבור: • – מהו החזון של הארגון? כיצד החזון של הארגון תואם ו/או משקף את חיבור לחזון החזון שלנו? • - עבור שני הארגונים. ערך משמעותי בחיבור • מחזור פעילות שנתי, אחוז יציבות ארגונית, קיימות ואיתנות פיננסית של הארגון: התקצוב הממשלתי מסך התקציב, כמות עובדים, כמותמוטבים בשנה, השלב הארגוני בו נמצא הארגון – הקמה, יציבות, התרחבות – ושינויים צפויים, הרכב הוועד המנהל, המוניטין של הארגון אליו חוברים (בקרב מוטבים, תורמים, שותפים וגורמי ממשל). • – הסדרה ארגונית, שגרות ניהול ועבודה. תשתיות ארגוניות חזקות ומקצועיות • - התאמה לערכי המיזם. תרבות ארגונית ומקצועיות • של המיזם בארגון החדש. מידת האוטונומיה וההשפעה • קשר עם הממשל. הגדרת המאפיינים לחיבור עם ארגון אחר מיפוי ארגונים שמתאימים לחיבור ? החלטנו לחבור לארגון קיים. מי מתאים עבורנו? מה חשוב לנו? ? יוצאים לדרך! איזה ארגונים מתאימים למאפיינים שהוגדרו? מתחילים בתהליך של .reaching out יישוג - לאחר שלבי החשיבה וההרהור הפנימיים, בתוך המיזם, הגיע הרגעשל היציאה החוצה ליצירת קשר עם ארגונים אחרים והיה חשוב שחברי הוועדה המייעצת יאשרו. ההתייעצות וקבלת האישור המשיכו ללוות אותנו לאורך המהלך. ראשית, חברי הוועדה המייעצת שותפים מהמעלה הראשונה עודכנו ברמה האישית החל משלב התעוררות הצורך ולאורך המהלך כולו. התקיימו שיחות אישיות להתייעצות ולקבלת אישור להתקדם לאורך כל התהליך. חודשים. כך ניתן היה להתקדם 4 שנית, נקבע מפגש וועדה מייעצת אחת ל- בתהליך בצורה חופשית וכל ארבעה חודשים לקיים מפגש לעדכון, שיתוף והתייעצות עם הוועדה המייעצת. לאחר דיון וקבלת אישור רשמי של הוועדה ניתן היה להתקדם. המועדים הסדורים הללו גם אפשרו להמשיך לנהל את הפעילות השוטפת של המיזם לצד תהליך החיבור, תוך גיבוי מלא של הוועדה המייעצת. תפקיד הוועדה המייעצת לאורך המהלך מיפוי ואיסוף ארגונים פוטנציאליים התקיים בעזרת שותפים ומכרים משלושת המגזרים. הוצגו להם המאפיינים החשובים והם סייעו לאסוף שמות של ארגונים פוטנציאליים, רובם בשדה התעסוקה במגזר השלישי. בסופו של דבר נוצר קשר ארגונים. 5 עם התקיימו שיחות ופגישה ראשונית עם המנכ"ל ו/או היו"ר של כל חמשת הארגונים. בעקבותן התקיימו פגישות עומק בשלושה ארגונים. פגישות העומק כללו שיחות ופגישות עם גורמים מקצועיים נוספים בכל ארגון. כל זאת במטרה להכיר טוב יותר את הארגון, לבחון את קיומם של המאפיינים שהוגדרו מהצד של המיזם. בפגישות ניתן היה לראות האם הארגונים רואים אפשרות לחיבור משותף ובאיזה אופן. חשוב לציין כי היתה השקעה רבה בשמירה על יחסים טובים עם כל הארגונים, אלו שהתהליך המשיך איתם ואלו שלא. בין שיווצר חיבור ובין אם לא, הקשר עם כולם משמעותי וחשוב למיזם, להמשך העשייה החברתית באותו שדה והזדמנות לשיתופי פעולה עתידיים. לאור זאת, היתה הקפדה על התנהלות ברגישות, בבהירות ובשקיפות, תוך הסבר הבחירות של המיזם. מלבד המאפיינים שהוגדרו ותוארו לעיל, הפגישות חידדו את ההבנה שהכימייה הבינאישית היא מרכיב קריטי, הן בתהליך החיבור והן לטובת עבודה בארגון אחד. חשוב לוודא שיש הבנה הדדית, יכולת לתקשורת אפקטיבית ונעימה ורצון לעבוד יחד. נבחנה גם סוגיית העיתוי. חלק מהארגונים עברו שינויים באותה עת והיו, להערכתנו, פחות יציבים מבחינה ארגונית לטובת חיבור עם המיזם. כך, שגם אם .go-no go המאפיינים התאימו, העיתוי היה מרכיב המידע שעלה בפגישות עם הארגונים וכן התחושות וההתלבטויות הובאו לעיבוד וחשיבה משותפת בשיחות עם היועצת הארגונית. התקיימה הערכהשל ההתאמה של כל אחד מחמשת הארגונים למיזם ואת החיבור המשותף על פי המאפיינים שהוגדרו, תוך שימוש בצבעי הרמזור: פריפריה חברתית וגאוגרפית צעירים אקדמאים התעסוקה לפני החיבור: תהליכים נפרדים | חלק ראשון 17 | | 16

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=