בשלב זה עולות שלוש אפשרויות פעולה: • להישאר במתכונת הקיימת - להמשיך לפעול כמיזם עם השותפויות הקיימות והמשמעויות הנגזרות מכך לגבי אפשרויות הצמיחה והגדילה. • להקים עמותה – כלומר, לעבור ממצב של מיזם לעמותה רשומה. • להתחבר לארגון חברתי אחר. מתקיים דיון מעמיק ביתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, עם הוועדה המייעצת ועם שותפים קרובים. מיפוי אפשרויות פעולה : אפשרויות פעולה של מיזם 'תופסים כיוון' 5 תרשים ? הצורך בשינוי עלה באופן ברור וגלוי, אז מה השלב הראשון? מה עושים בעצם? מאיפה מתחילים? יתרונות חסרונות הזדמנויות סיכונים להישאר במצב הקיים • אוטונומיה וחופש פעולה • העדר תשתיות ארגוניות • בעייתי במיזם משותף עם הממשלה • יציבות לאורך זמן תלות באנשי מפתח • היעדר יציבות לאורך זמן להקים עמותה • אוטונומיה וחופש פעולה • השתתפות במכרזים ממשלתיים • של DNA שימור ההמיזם • עלויות ומשאבים • תשומת לב ניהולית • האם היקף הפעילות מצדיק הקמת עמותה? • התעסקות בירוקרטית במיוחד בשנתיים הראשונות של ההקמה מיזוג עם ארגון קיים • קיימות ויציבות ארגונית • תשתיות לעבודה מול ממשלה • תשתיות תומכות • יעילות תפעולית וכספית • אוטונומיה מוגבלת, העדר עצמאות בקבלת החלטות • קידום החזון כצורך לאומי • אפשרויות צמיחה • מינוף הדדי • סגירת הפעילות • ירידת ההשקעה לטמיון היה ברור שהישארות במתכונת הקיימת לא תאפשר את הצמיחה הרצויה. נבחנו לעומק המשמעויות להקמת עמותה ושל חבירה לארגון קיים. היו שצידדו בהקמת עמותה מתוך אמירה שהמיזם מקדם נושא ייחודי וצריך ‘להניף את הדגל’ ולהוביל אותו בפני עצמו. לאור זאת, נבדק מה נדרש כדי להקים עמותה וכיצד זה ישפיע על המיזם. בסופו של דבר, הוחלט לפנות למיזוג/חיבור עם ארגון קיים. ניתן לומר שהמרכיב המרכזי שהכריע את הכף היה האידיאולוגיה והערכיםשעליהם נשען המיזם: המיזם דוגל בשיתופי פעולה ומקיים שותפויות כחלק מקיומו. האג’נדה של יצירת חיבורים וקיום שותפויות של המיזם. DNA היא חלק מה- “לא נקים עמותה נוספת בישראל, אלא נמשיך בתפיסה של יצירת שותפויות. נחבור לארגון העוסק בליבת העשייה שלנו, שיהווה בית מקצועי ואיתן להתפתחות וצמיחת המיזם ולהגברת האימפקט במציאות.” הנרטיב המוביל ליתרונות כלכליים ותפעוליים 3 סומך חייקין התייחס KPMG רו"ח אמיר שני, שותף – מערך הייעוץ העסקי, ליווי עסקאות, פוטנציאליים במיזוגים במגזר השלישי: הרחבת מגוון התפקידים בעמותה ללא הגדלת הוצאות השכר הגדלת המימון מתורמים גידול בהכנסות העצמאיות של הארגון בעקבותפניה לקהל יעד רחב יותר וכתוצאה מכך עליה בנתח התקציב המוקצה בפועל לפעילות הליבה של העמותה צמצום עלויותתקורה כחלקמהיתרון לגודל חסכון בעלויות שכר שיקול כלכלי כאסטרטגיה לצמיחה והתרחבות פתיחת דלתות למימון ממשלתי יציאה ממשבר כלכלי השגת יציבות ארגונית שיפור השירותים והאפקטיביות של הפעילות שיתוף ידע וניסיון מקצועי בין הארגונים שדרוג מערכת התפעול, שילוב נהלי עבודה ושילוב מערכות מידע יתרונות כלכליים פוטנציאליים יתרונות תפעוליים פוטנציאליים 1 1 3 2 4 3 4 7 5 8 6 2 . הוצג במסגרת סדרת מפגשים: “מיזוגים ושיתופי פעולה אסטרטגיים בשדה החברתי” למנכ”לים, יו”ר ודירקטורים בארגונים חברתיים, על ידי ג’וינט אלכא, מתן משקיעים בקהילה 3 והמרחב החברתי. לפני החיבור: תהליכים נפרדים | חלק ראשון 15 | | 14
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=